נשארים בבית והפעם: 10 ימי בידוד

ההודעה 
קיבלתי את התוצאות - את חיובית לקורונה. ומה עכשיו? את חולה מתה במיטה ובכל זאת, את צריכה לפתוח חמ"ל. מה עושים? כמה זמן לבידוד? למי מודיעים? ביג בלאגן. 10 ימי בידוד מיום הבדיקה וצריך להודיע לאנשים שהייתי בסביבתם 4 ימים מהופעת התסמינים. התחלתי לשלוח הודעות לכל מי שפגשתי בו וזה הרגיש כאילו הרגע גיליתי שיש לי איידס ואני צריכה להודיע לאנשים שהם צריכים להיבדק. יש לציין כי אין לי מושג ממי נדבקתי וששמרתי על ההנחיות, מה שהותיר אותי בחוסר וודאות, אבל זה לא משנה... נחזור רגע לאיידס - פעם, בימים יפים יותר מלפני 2020 היית מתעטש על בן אדם אחר, מעביר לו חיידקי שפעת והעולם המשיך להסתובב, שלחת אנשים לבית חולים אולי או לשבוע במיטה עם סרטים וטישו והכל היה בסדר... עכשיו, עם הקורונה - עושים עליך תחקירים, איפה היית, עם מי הסתובבת, איך נדבקת ואת מי הדבקת... 

10 ימי מחבוש או בית מלון? 
תלוי את מי תשאלו... אם תשאלו את ידידי (בואו נקרא לו דודו) נשוי ואב ל-3 שנשלח לבידוד בייתי, עבורו 10 ימי בידוד היו מתנה. חופש מהחיים, ניתוק מהצרות, מביאים לך אוכל, אתה שוכב, יושב, צופה בטלויזיה... פנאן. 
בשבילי? 4 קירות, כמו יום כיפור ארוך של חוסר תעסוקה, מהמחשב לטלויזיה, מהטלויזיה לטלפון, כל היום במסכים. מתגעגעת לראות ענן, שמיים כחולים, לנשום אוויר שלא קשור למזגן. סוהר! 

בתמונה: מישהי שהיא לא אני וחיה בסרט ונחמד לה להסתכל מהחלון האירופאי שלה

נטפליקס ופיצה
היה לי פעם חלום, לחיות שבוע שלם על פיצה - והגשמתי אותו (רציתי לספר את זה בלי קשר לבידוד). ב- 10 ימים מבאסים, אתה מחפש לפצות את עצמך, ומה יותר טוב ומפצה מפיצה? למעשה, לכל אחד יש את המאכל המפצה שלו, אבל נראה לי שאפשר להסכים על פיצה שהיא אהובה ואדירה. בגדול... תפנקו את עצמכם, מגיע לכם. בנוגע לנטפליקס, המליצו לי על כל כך הרבה סדרות,אבל בסוף תמיד חזרתי איכשהו לבנות גילמור. 

יותר מדיי זמן לחשוב על החיים 
הייתי בטוחה שאת כל המחשבות העמוקות על החיים השארתי אי שם בגיל 18 אחרי הקריאה של "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל (ספר מעולה אגב, בעיקר הוא מזכיר לך שאתה יצור בכיין כי הוא עובר שם זוועות), אבל אם נחזור רגע אליי ב-2021, אז כן... המחשבות על החיים תמיד שם, איך אני מגשימה את החלומות שלי, האם אני במקום הנכון לי, האם הערכתי מספיק את החופש שהיה לי ומה עכשיו? זמן הבידוד הוא זמן טוב לחשבון נפש, הרבה מאוד זמן לחישוב מסלול מחדש, תהיות ונבירות. בשבילי זה היה קצת יותר מדיי, אבל כן, אפשר לנצל את הזמן הזה להפסקה והתבוננות על החיים. 

מילות סיום
הדבר הכי קשה בכל חווית הקורונה הזאת, היא לא המחלה עצמה, לצעירים וללא מחלות רקע המחלה עוברת בקלות בד"כ כמו שפעת. החשש הוא שהדבקת מישהו שעלול לקבל את זה קשה וחלילה למות, זה החשש גדול וחוסר וודאות שאפף אותי בימי הבידוד הראשונים.  

קחו את הבידוד בקלות, נצלו את הסיטואציה לטובתכם ותשמחו על כל הנוגדנים.